תקציר:

הכל זורם על מי מנוחות בבית המשפחה בבני ברק, בית-של-תורה חרדי. קרוביהם ומכריהם יודעים: לא רבות המשפחות המקפידות עד כדי כך – האב, האם, שמונת ילדיהם – על כל תג ותג בשמירת התורה והמצוות, עם כל ההידורים והסייגים. ויום אחד... בלי שום רמז מוקדם הם נדהמים לגלות כי אחד מבניהם, העילוי שבהם, עזב את הישיבה, את הבית, את שמירת המצוות. וגם החליט להתגייס לצבא. מה עושים? איך מתמודדים וממשיכים לחיות עם בשורה שכזאת? איך יישאו פנים אל קרובים ורחוקים? ואל עצמם? האם לשמור על קשר עם העוזב או להינתק ממנו לחלוטין, למען ישמעו האחים-אחיות ויירָאו? ומה יהיה על הגדול שבילדים המצוי כבר על סף פרק שידוכין? ומה?... ומה?... ומה?... באומץ לב ובלי כחל ושׂרק – ובכשרון-סיפור מעורר התפעלות – מגולל בפנינו מוישה גוטמן את מסכת הלבטים, הכאבים והייסורים, הכעסים והאכזבות, שהם מנת-חלקה של משפחת פַיינקריטר. מוטי עזב. מוטי האהוב. עדיין? בנים על אבוֹתם הוא סיפור בדיוני, אבל המציאות שמאחוריו אמיתית עד כאב: לא מעטות המשפחות החרדיות הרואות בעיניים כלות איך בנים ובנות שגידלו ליראת השם, לחיי לימוד ומסירות לתורה, עוזבים את הבית ואת המורשת ויוצאים אל העולם החילוני. - מהכריכה האחורית