עותקים:

תקציר:

הָיֹה הָיָה פַּעַם יֶלֶד נָדִיב שֶׁחָלַק אֶת אֲרוּחָתוֹ עִם אִשָּׁה עֲנִיָּה, וְזוֹ נָתְנָה לוֹ בְּמַתָּנָה שַׁרְשֶׁרֶת עִם כּוֹכָב שֶׁהֵפִיץ זֹהַר מִסְתּוֹרִי. עַד מְהֵרָה גִּלָּה הַיֶּלֶד שֶׁקִּבֵּל שַׁרְשֶׁרֶת קְסָמִים, שֶׁיְּכוֹלָה לְהַפְגִּישׁ לְבָבוֹת בַּאֲשֶׁר הֵם. כַּאֲשֶׁר פָּגַשׁ יוֹם אֶחָד יַלְדָּה בּוֹדֵדָה, הִרְגִּישׁ שֶׁהִיא זְקוּקָה לַשַּׁרְשֶׁרֶת יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וְהֶעֱנִיק לָהּ אוֹתָהּ בְּמַתָּנָה. גַּם הַיַּלְדָּה, כְּשֶׁבָּגְרָה, מָצְאָה לְמִי לְהַעֲנִיק אוֹתָהּ... וְכָךְ הִתְגַּלְגְּלָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת הָלְאָה וְהָלְאָה, עַד לַסּוֹף הַמַּפְתִּיעַ. מֵהַיּוֹם גַּם אַתֶּם, הַקּוֹרְאִים, חֵלֶק מֵהַסִּפּוּר הַזֶּה וּמִשַּׁרְשֶׁרֶת הַנְּתִינָה, הַמֻּצְמֶדֶת לַסֵּפֶר. אַתֶּם מֻזְמָנִים לַעֲנֹד אוֹתָהּ – עַד שֶׁתִּמְצְאוּ מִישֶׁהוּ שֶׁזָּקוּק לָהּ יוֹתֵר מִכֶּם. רַק אַתֶּם תֵּדְעוּ לְמִי לָתֵת אוֹתָהּ וּמָתַי. זֶה יָכוֹל לָקַחַת יָמִים, וְאוּלַי שָׁנִים. אֲבָל עִם הַזְּמַן, תְּגַלּוּ: כְּשֶׁנּוֹתְנִים, בְּעֶצֶם מְקַבְּלִים.